פרשנות הסכם חלוקת רכוש

במסגרת תביעות בהליכי גירושין מוגשת בדרך כלל גם תביעה לחלוקת רכוש. הרבה פעמים התביעה מסתיימת בהסכם לאיזון משאבים בין הצדדים. מטרת ההסכם היא לסיים את ההליך. לפעמים לאחר שההסכם מאושר פורץ ויכוח בין הצדדים לגבי יישום האמור בהסכם ובמקרה כזה יש צורך לעסוק בפרשנות הסכם חלוקת רכוש.

 מפסק דינו של בית הדין הרבני באשקלון בתיק 1247679/13 ניתן ללמוד על פרשנות הסכם חלוקת רכוש בבית הדין הרבני.

על מה הוגשה התביעה?

בין בני הזוג נחתם הסכם בענין הרכוש.

בהתאם להסכמות הצדדים חלוקת שווי הרכב המוחזק בידי האיש מותנית ברישום הרכב על שם האיש. זאת אומרת שבמקרה שהרכב אינו רשום על שם האיש שוויו לא יאוזן. משכך המסקנה המתבקשת היא ששווי הרכב לא יאוזן אם במסמכי הבעלות הוא אינו רשום על שם האיש.

במסמכי הבעלות נרשם הרכב על שמו אימו.

למרות זאת האישה גישה  תביעה ודרשה שהשווי יחולק.

ייצוג נחוש

מה טענו הצדדים?

האישה טענה כי למרות שהרכב אינו רשום על שם האיש  יש לבצע חלוקת שווי.

לטענתה הרישום על שם האם הינו פיקטיבי.

מנגד טען האיש כי ההסכם ברור וחד משמעי.

ברגע שהרכב אינו רשום על שמו לא ניתן לבצע איזון משאבים ברכב.

שינוי גרסה מטעם האישה

תוך כדי ההליך בבית הדין שינתה האישה את טענתה.

לטענתה לפני ההסכם הסופי היה מתווה שהוצע על ידי בית הדין ויש שוני בין ההסכם ובין המתווה בענין הרכב ולטענתה האמור בהסכם שונה תומך בדרישתה לחלוקה.

המתווה המדובר הופיע בפרוטוקול ולפיו:

  1. ככל ויתברר שהרכב מסוג יונדאי טוסון 2017 רשום ע"ש הבעל אזי בנוסף לכל הנ"ל יעביר הבעל לאשה מחצית משוויו. אולם אם הוא רשום ע"ש מאן דהו אחר לא ייכלל רכוש זה בחלוקת הרכוש.

לטענת האישה בהסכם הגירושין נכתב כי ענין זכויות הצדדים ברכב יוכרע ע"י ביה"ד הרבני על סמך החומר שיונח לפניו.

האיש טען כי האישה מנסה לשנות את המתווה בדיעבד ומעלה טענה שלא באה זכרה בכתב התביעה.

האיש אף ביקש מבית הדין שיקבע שהתביעה היתה קנטרנית.

במקרה שכזה הוא ביקש לחייבה בהוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח עבור שכ"ט עו"ד.

הוא לא ביקש הוצאות משפט בגין ביטול עבודתו .

מה קבע בית הדין?

לדברי בית הדין התביעה מבוססת על המתווה והאישה מתייחסת למתווה ולהסכם כבעלי תוכן זהה.

היא גם ציינה בתביעתה כי בית הדין קבע במפורש שהמתווה מחייב ולא ניתן לבצע בו שינויים.

בית הדין הכרייע כי כוונת הצדדים בהסכם נחתם היתה שההכרעה בשאלת הזכויות ברכב תעשה בהתבסס על מסמך בעלות שיוצג לפניו ובהתאם לאמור במתווה השווי לא יחולק אם הזכויות אינן רשומות על שם האיש.

לפיכך בית הדין הרבני דחה את תביעת האישה וקבע כי מכיוון שהרכב לא רשום ע"ש האיש אין לכוללו בחלוקת הרכוש.

וכמה מילים לסיום…

בית הדין קבע עקרונית כי האישה תחוייב ב 2000 ₪ הוצאות  לטובת האיש. חיוב זו הותנה באסמכתא שימציא האיש על ההוצאות. הנימוק לחיוב הינו התנהלות האישה לאורך ההליך כמו גם הגשת התביעה ללא כל בסיס אמיתי.

האמור אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי והשימוש הינו באחריות המשתמש

הכותבת לא ייצגה בהליך

 

השארת תגובה