יום הזכרון ויום העצמאות מחייבים תשומת לב בכל מה שקשור להיעדרות ממקום העבודה ולשכר בגין ימים אלו.

הערכות היא הן מצד המעסיק והן מצד העובד.

יום הזכרון

בהתאם לחוק יום הזכרון אינו נכלל במסגרת ימי חג או שבתון. מדובר בערב יום העצמאות כשיום העצמאות לכלל במסגרת ימי חג.

משך יום העבודה ביום הזכרון הוא 7 שעות. המשמעות היא שעבודה מעבר ל 7 שעות עשויה לזכות את העובד בגמול של שעות נוספות.

שימו לב שקרובי משפחה של חללי מערכות ישראל של חללי פעולת איבה רשאים להעדר מהעבודה ללא ששכרם יפגע. מדובר ב: הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות. כלומר, הם זכאים לתשלום שכר רגיל על אף ההיעדרות ביום הזיכרון.

יום העצמאות

יום העצמאות מוגדר כיום שבתון והוא נכלל במסגרת ימי חג. המשמעות היא שעובד זכאי לתשלום בגין יום העצמאות גם ללא עבודה בפועל. הזכאות תלויה בכללים המופיעים בצו ההרחבה ובפסיקה לענין דמי חגים. כך למשל:

עובד חודשי – זכאי לשכר הרגיל בלי ששכרו ייפגע מההיעדרות ביום העצמאות.

עובד שאינו חודשי ומועסק על בסיס יומי או שעתי- זכאי לתשלום רק בהתקיים כל התנאים הבאים:

א. יש לו ותק של 3 חודשי עבודה לפחות

ב. עבד בהתאם למשרתו בסמוך ליום העצמאות ומיד לאחריו אלא אם כן נעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק.

ג. יום העצמאות היה יום עבודה לפי המוסכם עימו. כלומר, לולא יום העצמאות הוא היה מתייצב לעבוד.

מה התשלום לעובד המועסק ביום העצמאות?

עובד שעבד ביום העצמאות  (החל מהשעה 20:00 בערב יום העצמאות ועד לשעה 20:00 בערב למחרת) ומקום עבודתו כלול ברשימת מקומות העבודה אשר צו ראש הממשלה קבע שיש להפעילם ביום העצמאות, יהיה זכאי לתשלום של 150% עבור שעות עבודתו ביום העצמאות. בנוסף הוא זכאי למנוחה פיצוי. לחילופין העובד זכאי לתשלום של 200 % וללא מנוחת פיצוי.

האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי