מקובל לחשוב שמי שמחוייב במזונות ילדיו הוא האב. אבל יש מקרים שבהם האם היא זאת שחייבת בתשלום דמי המזונות.
אמנם אלו מקרים נדירים אבל כדאי לדעת שזו אפשרות. מקרה שכזה הגיע לבית הדין הרבני בתיק 1105468/15
מה היו נתוני המשפחה?
מדובר בזוג הורים גרושים. הבת בת ה15 נמצאת במשמורתו של האב. לאם קשיים כלכליים ואישיים. קיים ניכור בין הבת לאם.
מה הסמכות לחיוב אם בדמי מזונות?
מקרים שבהם חויבה אם בדמי מזונות הינם נדירים. כדי לחייב אם יש קודם לדון בחובתה בפרנסת ילדיה. לטענת בית הדין החיוב מן התורה הינו על האב. בית הדין מפנה לתיקים אחרים שבהם דנו בחיוב אם ונקבע כי אין לחייבה.
לענין המקרה הספציפי נטען כי מדובר באם שלא רק שאינה עשירה אלא היא 'שורדת'.
בנוסף קיים ניכור בין הבת לאם שאינו באשמת האם.
לכך יש להוסיף כי לאם אחוזי נכות גבוהים בביטוח לאומי.
במצב הדברים סבור בית הדין כי גם מדין צדקה לא ראוי לחייבה במזונות.
מה נפסק למעשה?
בית הדין הרבני דחה את בקשת האב. בית הדין אף הביע מורת רוח מעצם הגשת התביעה בנסיבות המיוחדות של האם ובהעדר קשר בין האם והבת.
וכלשון פסק הדין:
חבל שהאב משקיע מכספו בהליכים משפטיים כנגד האם, במקום להשקיע מכספו לחדש את הקשר בין [מ'] לאם. האם לא ראוי ונכון ליתן לאם לפחות מעט שקט ושלוה מכל אותם הליכים משפטיים?
חיפשנו בכתב התביעה של האב, איזה חבל להיתפס בו, שמא ואולי האב ידאג לחידוש הקשר בין [מ'] לאם. חיפשנו ולא מצאנו. טוב היה עושה האב, אם מעייניו היו נתונים לחידוש הקשר בין [מ'] לאם. מניסיון רב שנים יכול בית הדין לקבוע כי הדבר יביא תועלת רבה לבתו – יותר מאלפי זהב וכסף.
וכמה מילים לסיום…
בית הדין הביע את דעתו כי לא היה מקום להגשת התביעה בנסיבות המקרה. למרות זאת לא חוייב האב בהוצאות וזאת מתוך התחשבות במצבו.
האמור אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי והשימוש הינו באחריות המשתמש
הכותבת לא ייצגה בהליך