ביולי 2017 אושר תיקון משמעותי לחוק השכירות והשאילה תשל"א-1971.
חוק השכירות והשאילה מסדיר את היחסים המשפטיים בין שוכר ומשכיר של דירת מגורים והתיקון לחוק משפיע באופן משמעותי יחסי המשכיר והשוכר.
מהו התיקון לחוק?
התיקון לחוק בא כדי להתאים את הוראות החוק הישנות לתקופה העכשוית והוא נועד להסדיר את היחסים המשפטיים שבין המשכיר והשוכר באמצעות רגולציה.
החוק מסדיר נושאים מהותיים כגון:
מה צריך להיכלל בחוזה השכירות,
מה מותר ואסור לשני הצדדים,
מהי דירה ראויה למגורים
מי אחראי לתקן נזקים בדירה,
מי צריך לשלם את דמי התיווך
הגבלה על הערבויות.
מהו הרקע לתיקון החוק?
מחירי הנדל"ן אשר הולכים ומאמירים אינם מאפשרים לאזרחים רבים לרכוש דירה בארץ ופתרון הדיור עבור מאות אלפי אנשים בישראל הוא מגורים בשכירות. בשוק השכירות בתקופה שקדמה לתיקון החוק לא היתה רגולוציה מטעם המחוקק והשוכרים נאלצו לא אחת להתמודד עם חוסר יציבות, צורך במעבר מגורים תכוף, העלאת שכר דירה בשיעורים גבוהים ואף מגורים בדירה שכלל אינה ראויה למגורים, ללא תנאי מחיה בסיסיים.
מצב זה היה אחד הגורמים העיקריים להתעוררות המחאה החברתית בשנת 2011 ולתיקון החוק באופן שיסדיר את היחסים המשפטיים שבין המשכיר והשוכר.
מהו נכס ראוי למגורים?
לא כל חדר, מבנה או חלל, ניתן להשכיר למגורים. החוק קובע כי דירה ללא מערכות חשמל או ביוב תקינים, שאינה מספקת תאורה טבעית מינימלית, ללא פתחי אוורור, ללא מערכת אינסטלציה תקינה המספקת מי שתייה, או דירה אשר מסכנת את בריאותו או בטיחותו של הדייר, אינה דירה ראויה למגורים.
מה קורה במקרה של ליקויים בדירה השכורה?
בהתאם לחוק החדש, כל נזק, פגם או ליקוי שנגרם בעקבות שימוש לא סביר בדירה, הוא באחריותו של השוכר והתיקון יעשה על ידו ועל חשבונו. זאת, אם לא הוסכם אחרת בין הצדדים. יחד עם זאת אם מדובר בליקויים שאינם נובעים משימוש לא סביר בנכס, המשכיר הוא זה שמחויב לתקנם. החוק אף קובע כי ברירת המחדל לזמן התיקן היא חודש ימים מההודעה של השוכר על הליקוי.
במקרה שמדובר בליקוי הדורש תיקון מיידי ודחוף, שאינו מאפשר להתגורר בדירה, המשכיר מחויב לתקן אותו בתוך שלושה ימים. כמו כן, הדייר רשאי לדאוג לתיקון בעצמו אם בעל הדירה לא דאג לתקן את הנזק בתוך 30 ימים, ולהפחית את עלות התיקון מדמי השכירות.
מהם התשלומים שחלים על השוכר ואילו תשלומים חלים על המשכיר?
בהתאם לתיקון לחוק, השוכר מחויב לשלם את שכר הדירה כפי שנקבע בחוזה, ולשאת בהוצאות האחזקה והמיסים , לרבות חשמל, גז, מים, ארנונה ודמי ועד בית.
לעומת זאת, המשכיר מחוייב לשאת בהוצאות הקשורות בהשבחת הדירה או קניית מערכות קבועות לשימוש הדירה. המשכיר גם אחראי לרכישת פוליסת ביטוח על הדירה והוא זה שישלם את התשלומים החודשיים בגינה. המשכיר גם יישא בדמי התיווך במקרים שבהם הוא זה שנעזר במתווך.
האם יש הגבלה על הערבות?
בהתאם לתיקון לחוק יש הגבלה על גובה דמי הערבות ואלו מוגבלים בתקרה. התקרה היא שליש מדמי השכירות לתקופת השכירות, או מכפלה של שלושה חודשים של דמי שכירות, לפי הנמוך. המשכיר יוכל לממש את דמי הערבות אם השוכר הפר את התחבויותיו כגון: לא פינה את הנכס במועד הקבוע, לא שילם את שכר הדירה או את התשלומים השוטפים או לא תיקן נזקים אף שחלה עליו אחריות לתקנם.
רוצים לדעת עוד? השאירו פרטים ועו"ד אסתי וייסלר תחזור אליכם בהקדם!
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד