הידעתם כי כל מי שמחזיק בנכס מקרקעין עלול להתחייב בתשלום פיצויים?

לענין זה אין הבדל בין אדם פרטי לעוסק. במאמר הבא נתייחס לפסק דין שניתן בענין בעל עסק ונלמד על אחריות בעל אולם בנזיקין. 

מהי האחריות של בעל מקרקעין?

במדינת ישראל חלה אחריות על בעל מקרקעין לנקוט בפעולות שמטרתן להבטיח את שלומו של מי שמבקר בשטח. לכן על בעל המקרקעין מוטלת החובה לדאוג שלא יהיו בנכס שברשותו מפגעים וסכנות. כך למשל, חומר מחליק על רצפה בחנות או מדרגה שבורה או דלת שקופה ולא מסומנת יכולים להוות רשלנות מצד בעל העסק.

חשוב!
אחריות בעל מקרקעין חלה גם על אדם פרטי ולכן אדם פרטי אחראי לנזק שנגרם למי שהתארח בדירתו. באופן דומה, גם לועד בית יש אחריות לבטיחותם של אלו העוברים בחדר המדרגות, שהוא רכוש משותף.

העובדות:

על האחריות של בעל עסק ועל העירנות שצריך לנקוט אפשר ללמוד מתביעה שהתבררה בבית המשפט כלפי בעל אולם אירועים (ת"א  56303-11-15).

התובעת טענה כי נחבלה ברגלה כתוצאה מנוזל  שהיה על רצפת האולם.

הנתבע טען להגנתו כי לא היתה רשלנות מצידו והמפגע המתואר בתביעה כלל לא היה. לטענתו  התובעת נחבלה כתוצאה מסיבוב רגלה עקב שימוש בנעלי עקב.

חובת זהירות – מהי?

השופט בפסק הדין הרחיב על המושג "חובת זהירות מושגית" שחלה על בעל אולם אירועים כלפי כל האורחים, מכוח היותו מה שמכונה "מחזיק במקרקעין" וגם על "חובת זבהירות קונקרטית". מדובר במושגי יסוד בתביעות בגין רשלנות.

לגבי "חובת זהירות קונקרטית" נטען בפסק הדין כי יש לדקדק  בטיבו של הנוזל ולהבחין בין נוזל שטבעי שיהיה במקום או לא, כך שאם מדובר בנוזל שהמצאותו טבעית מדובר בסיכון סביר שאינו מטיל חובת זהירות קונקרטית. אולם כשמדובר בנוזל שהמצאותו אינה טבעית הסיכון יסווג כבלתי סביר.

עוד נאמר בפסק הדין כי כשמדובר בסיכון שניתן וצריך לצפות אותו, קמה חובת זהירות קונקרטית. כפועל יוצא,  לא כל החלקה על נוזל מקימה  אחריות כלפי המחזיק, והאחריות  מוטלת כשמדובר בסיכון בלתי סביר שיש לצפות אותו ולא ננקטו אמצעים כדי למנעו.

מה נקבע בפסק הדין?

במקרה של התובעת נקבע כי הימצאות נוזל על רצפת אולם אירועים אינה "טבעית" ומדובר בסיכון שניתן וצריך לצפותו ולכן מוטל על בעל האולם להוכיח שנקט צעדים מספקים למניעת הסיכון או סילוקו.

השופט הבהיר כי בעל האולם אינו חייב להעמיד איש ניקיון מין בכל רגע ורגע ובכל נקודה ונקודה באולם על מנת לאתר מפגעים. יחד עם זאת, נקבע כי  באירוע  בו מתכנסים מאות אורחים, השותים ואוכלים תוך כדי הליכה וריקוד, יש חובה להציב מספר רב יותר של אנשי ניקיון, תוך מתן  הוראות ברורות להסתובב במקום ולתור אחר מפגעים ולסלקם.

בסופו של יום נקבע כי מאחר ובאירוע נכח רק איש נקיון אחד שהמתין במקום צדדי לקריאות מהמלצרים, לא נקט המחזיק באמצעים סבירים למניעת הסיכון ולא די בטענה כי המלצרים "מדווחים" לאיש הניקיון על מפגעים.  תפקיד זה יש להטיל על אדם שפנוי לצורך משימה זו ויודע שזהו תפקידו.

רוצים להתייעץ? מחפשים יעוץ משפטי לעסקים קטנים? השאירו פרטים ועו”ד אסתי וייסלר תיצור עימכם קשר בהקדם!

אין לראות באמור משום יעוץ משפטי והוא לידיעה בלבד. הכותבת לא יצגה בתיק