ישוב סכסוכים- בוררות

בין ראובן ושמעון קיים שיתוף פעולה עסקי. באחד הימים התגלע סכסוך עסקי בין השניים .

נסיונות לפתור את הסכסוך בדרכי נועם לא צלחו וראובן מרגיש שהוא מקופח,  האווירה בין השניים עכורה והסכסוך כבר נותן את אותותיו בעסק. ראובן נחוש  ליישב את הסכסוך.

חבר משותף של השניים הציע לראובן לפנות לבית הדין השכונתי ולתבוע את שמעון לדין תורה.

ראובן מתלבט.  בין היתר הוא תוהה האם באמצעות בית הדין השכונתי הוא יוכל לפתור את הסכסוך ומה יקרה אם לאחר ההליך בבית הדין שמעון לא יציית לפסק הדין.

כדי לנהל את ההליך נכון ולקבל את התוצאות הרצויות על ראובן  לדעת את   ההיבטים השונים הקשורים בהליך בוררות.

 מהו הליך בוררות?

בוררות היא אחת האפשרויות הקיימות מדינת ישראל ליישוב סכסוך. ההליך מעוגן בחוק הבוררות התשכ”ח-1968 ובתקנות סדרי הדין בעניני בוררות התשכ”ח- 1968.

מי יכול לשמש כבורר?

בורר אינו נדרש לתואר או להשכלה פורמלית כדי שיוכל לשמש כבורר. יחד עם זאת על הבורר חלות נורמות שבהפרתן ניתן לפסול את ההליך ואף לבטל את פסק הבורר.

איך נפתח הליך בוררות?

יש מספר דרכים להביא סכסוך לבוררות. למשל, צדדים לסכסוך יכולים להסכים ביניהם על יישוב הסכסוך באמצעות בוררות. דרך נוספת היא העברה על ידי בית המשפט שבפניו נדון הסכסוך.

חשוב לציין שיש הסכמים בהם יש סעיף שנקרא  “תניית בוררות”, ולפיו במקרה שיתגלע סכסוך הקשור בהסכם, הסכסוך ידון  בהליך בוררות. במקרה שכזה כאשר צד פונה לבית משפט במקום להליך בוררות, ניתן יהיה להגיש בקשה לעיכוב ההליכים בבית המשפט ולאכוף את תניית הבוררות.

 מהו שטר בוררות?

שטר בוררות הוא מסמך קריטי בניהול הליך בוררות. כך למשל הבורר יונק את סמכותו כלפי הצדדים מהמוסדר בשטר הבוררות.

עקב חשיבותו הרבה של שטר הבורר חשוב להקפיד על ניסוחו  ויש חובה שהצדדים יחתמו עליו.

מה הדין החל  בהליך בוררות?

 בדרך כלל הבורר אינו כפוף לסדרי דין ולדין המהותי והצדדים יכולים לקבוע לפי איזה דין ידון הבורר.
יחד עם זאת הבורר מחוייב לסטנדרטים שיבטיחו הליך הוגן ודיון יעיל. ובלשון החוק:

 “הבורר יפעל בדרך הנראית לו המועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו, הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי, הדיני הראיות או בסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט”

יוצא אפוא,  שלבורר ניתן חופש פעולה לקבל גם ראיות שאינן קבילות בבית המשפט. לכן חשוב מאד שההליך ילווה ביעוץ משפטי על ידי עורך דין שבקיא בהליכי בוררות.

איך מנוהל ההליך?

במסגרת הליך הבוררות מקיימים דיון מקדמי. בדיון זה נבחנים עניינים מקדמיים שטיפול בהם יאפשר את המשכו היעיל והמהיר של ההליך. כך למשל בקשה לסילוק על הסף תידון בדיון מקדמי וגם סוגיות הקשורות בשטר הבוררות. בהמשך לדיון המקדמי נקבע מועד להבאת ראיות,  לדיון הוכחות, להגשת סיכומים וכדו’.

האם יש צורך שפסק הבורר ינומק? 

הנמקת פסק הבורר היא קריטית ומסייעת לבורר ולצדדים להבין את מהלך התיק ואת הדרך שהובילה לפסיקה. ההנמקה גם מאפשרת לבחון מהם השיקולים שהובילו את הבורר  והאם המהלך שבו התנהל ההליך היה תקין.

על מה צריך להקפיד?

למרות שמלכתחילה הבורר פטור מהדין המהותי , הוא מחוייב לנהל את ההליך באופן שישמעו טענותיהם של הצדדים באופן הוגן ויתאפשר להם להביא את מלא ראיותיהם.

כמו כן הבורר מחויב  שלא לנהוג במשוא פנים כלפי צד אחד ועליו להימנע מניגוד עניינים.

חריגה מחובות אלו תשמש להעברת הבורר מתפקידו ואף לפסול בהמשך את פסק הבורר.

 

נקודות חשובות:

 הליך הבוררות מקנה לצדדים חופש פעולה ושליטה מסויימת על התהליך. כך למשל הצדדים יכולים לבחור את הבורר, להגדיר את הסכסוך ולהחליט איך ינוהל ההליך.

נקודה נוספת ומשמעותית היא חסיון ההליך כך שלא ניתן לפרסם שום דבר הקשור להליך או לפסק, ללא הסכמתם של הצדדים. זו נקודה חשובה ביחוד בסכסוכים עסקיים.

טיפ!
כדאי לדעת שיש הליכים נוספים ליישוב סכסוכים וצריך לקבל החלטה מושכלת המותאמת למקרה הספציפי.
החלטה מושכלת צריכה לקחת בחשבון שלצד יתרונותיו של הליך בוררות יש לו גם חסרונות.

רוצים לדעת איך לכלכל את צעדיכם בתבונה בהליכי בוררות? רוצים להגיש בקשה לאישור פסק בורר ו/או לביטול פסק בורר? השאירו פרטים ועו”ד אסתי וייסלר תיצור עימכם קשר בהקדם.

הערה: הכתוב אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ו/או  התיעצות עם מורה הוראה.