החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע”ח- 2018

ב 18למרץ 2018 פורסם ברשומות החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע”ח- 2018.
החוק מהווה שינוי תפיסה ולראשנה בתולדות המדינה מוטלת אחריות חוקית על האזרח לבצע עסקאות משמעותיות לא במזומן.
המטרה העומדת מאחורי החוק היא יצירת קושי להעלים הכנסות מהמדינה ולצמצם את ההון השחור.
כניסת החוק לתוקף נקבעה לראון לינואר 2019.
מהו “מזומן”?
שטר כסף ומטבעות חוקיים במדינת ישראל וכן מטבע חוץ נחשבים כמזומן. מטבע וירטואלי אינו נחשב למזומן וכך גם אשראי, העברה בנקאית, צ’ק מזומן וכדו’.
מה המשמעות של ההגבלה?
החוק קובע תקרה מקסימלית לתשלום במזומן בין אנשים פרטיים ובין צדדים שאחד מהם נחשב ל”עוסק”. זאת אומרת שבעסקאות שחורגות מהתקרה, יש הגבלה על הסכום שישולם במזומן.
איך יודעים מהי התקרה?
כדי לדעת מה התקרה צריך לדעת מהו גובה העסקה ומיהם הצדדים המעורבים בעסקה.
דוגמאות לגובה תקרה :

• 11,000 ש”ח כאשר אחד הצדדים לעסקה הינו עוסק
• 50,000 ש”ח, כאשר שני הצדדים לעסקה אינם עוסקים
• 55,000 ש”ח כאשר אחד הצדדים לעסקה הוא תייר
• 11,000 ש”ח לגבי קבלה או תשלום במזומן של שכר עבודה, תרומה, או הלוואה , למעט הלוואה שנותן גוף פיננסי מפוקח
• 50,000 ₪ לגבי קבלה או תשלום במזומן של מתנה
• עורכי דין ורואי חשבון לא יקבלו סכום במזומן, מעבר לסכומים הנקובים לעיל, כאשר הם נותנים שירות עסקי ללקוח, כהגדרתו בסעיף 8ב לחוק איסור הלבנת הון, התש”ס-2000

חשוב!!!
בעסקה שחורגת מהסכומים שלעיל תשלום במזומן מוגבל ל 10% מסכום העסקה או לסכום התקרה וזאת לפי הנמוך מביניהם.

דוגמא א- בעסקה עם עוסק בגובה 20,000 ₪ הסכום המותר לתשלום במזומן הינו 2000 ₪ בלבד. למה?
התקרה בעסקאות עם עוסק היא 11000 ₪, סכום העסקה בדוגמא גבוה מהתקרה ולכן התשלום במזומן מוגבל ל 10% מהעסקה או ל 11000 ₪ לפי הנמוך מביניהם.
דוגמא ב- בעסקה עם עוסק שסכומה 200,000 ₪ הסכום המותר לתשלום במזומן הוא 11,000 ₪ בלבד. למה?
התקרה בעסקאות עם עוסק היא 11,000 ₪\ סכום העסקה בדוגמא גבוה מהתקרה ולכן התשלום במזומן מוגבל ל 10% מהעסקה או ל 11,000 ₪ לפי הנמוך מביניהם. בדוגמא זו 10% מהעסקה מהווים 20,000 ₪- סכום הגבוה מ 11,000 ₪ ולכן הסכום המותר לתשלום במזומן הינו 11,000 ₪ בלבד.

חריג:

ההגבלות שנקבעו לשימוש במזומן לא יחולו על עסקאות של תשלום במזומן בין קרובי משפחה ( בן זוג, הורה, הורה הורה, בן בת, אח , אחות ובני זוגם של אלו) ובתנאי שלא מדובר בתשלום שכר עבודה.

האם יש שינויים גם לגבי רכישת זכויות במקרקעין?
החוק מחייב כל מי שרוכש זכויות במקרקעין לכלול בהצהרה המוגשת לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין פירוט לעניין אמצעי התשלום שבו ניתנה התמורה. הפירוט מהווה תנאי לרישום הזכויות.

האם יש הגבלות על שימוש בהמחאות?
החוק מגביל גם שימוש בהמחאות ומעכשיו יש הגבלה על שימוש בהמחאות פתוחות לא רשום בהם של מקבל התשלום.
למשל:
• עוסק לא ייתן ולא יקבל, במסגרת עסקו, תשלום בהמחאה עבור עסקה, שכר עבודה, תרומה, הלוואה, מתנה, בלי ששם מקבל התשלום בשיק נקוב בשיק.
• אדם שאינו עוסק לא יקבל ולא יתן תשלום בהמחאה העולה על 5,000 ש”ח, בעבור עסקה, שכר עבודה, תרומה, הלוואה או מתנה, בלי ששמו נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין.
• לא יסב אדם המחאה ולא יקבל נסב המחאה מוסבת, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים בהמחאה.

על מי חל החוק?
החוק חל על אזרחי ישראל בין שמדובר בעוסק ובין שמדובר באדם פרטי. בשלוש השנים הראשונות לתחולת החוק הוא לא יחול על תושבי השטחים שאינם אזרחי ישראל ועל אזרח ישראל המבצע עסקה עם תושב השטחים.

מהן הסנקציות?
החוק משנה את ההתנהלות בחיי היומיום ומי שיתנהל שלא בהתאם לחוק חשוף לסיכומים ולסנקציות משמעויות ביותר. החוק מעניק לרשות המיסים סמכויות פיקוח ואכיפה. בנוסף, החוק קובע חובה על עוסקים לתעד את אמצעי התשלום שבאמצעותו שילם תשלום או קיבל תקבול. בנוסף לכך, מי שמפר את הוראות החוק חשוף לעיצום כספי אם הוא עוסק ולקנס אם אינו עוסק . המפר אף חשוף לסנקציה מהדין הפלילי.

רוצים להתייעץ? מחפשים יעוץ משפטי לעסקים קטנים? השאירו פרטים ועו”ד אסתי וייסלר תיצור עימכם קשר בהקדם!

השארת תגובה