עוסק פטור- עוסק מורשה- חברה בע”מ ומה שביניהם

כל פתיחה של עסק מלווה בדילמה מהי צורת ההתאגדות המשפטית המתאימה ביותר. גם אם פתרנו את הדילמה בתחילת חיי העסק זה לא פוטר אותנו  מלשוב ולדון בכך בהמשך חיי העסק ומכאן חשיבות האבחנה וההשלכות של כל צורת התאגדות.

הדילמה נעוצה בעובדה שלכל שיטה יתרונות וחסרונות ויש צורך במקצועיות כדי לבחור את הצורה המתאימה ביותר באותה נקודת זמן.

מה כדאי לדעת על עוסק פטור?

הגדרתו של מושג זה בחוק מע”מ נועדה להקל על אנשים לפעול כעצמאים בלי צורך להתעסק עם בירוקרטיה מסובכת. כך למשל,  עוסק פטור לא גובה מע”מ ולא מחויב בהגשת דוחות למע”מ (מכאן מקור השם “פטור”).

עוסק פטור מוגבל בתקרת הכנסות שעומדת נכון לשנת  ל 2018 על סך  של 99,003 ₪ לשנה.

עסקאותיו של עוסק פטור פטורות מחוק מס ערך מוסף  (למעט עסקאות מקרקעין). משמעות הפטור ממע”מ היא שהעוסק הפטור אינו חייב בתשלום מע”מ על עסקאותיו ואין הוא מחייב את לקוחותיו במע”מ, מנגד הוא אינו רשאי לקזז ולדרוש את מס התשומות ששולם על ידיו. המשמעות היא שלא ניתן לקזז תשלומי מע”מ בגין רכישות עבור העסק.

“עוסק פטור” הינו מעמד לעניין מע”מ בלבד.

לכן, התנהלותו של העוסק הפטור מול רשויות המס האחרות אינה שונה מכל עסק או פעילות אחרת. יחד עם זאת לענין ניהול ספרים-  מאחר שחלק מהחובות של ניהול ספרים ודיווחים לרשויות נגזרים מהיקף הפעילות של העסק, העוסק הפטור שמעצם הגדרתו פועל בהיקפים קטנים, יהיה חייב בדיווחים וניהול ספרים המאופיינים לעסקים קטנים.

העוסק הפטור מדווח אחת לשנה על מחזור עסקאותיו לרשויות מע”מ. כאשר מחזור העסקאות של העוסק הפטור עולה על סכום התקרה הקבוע, יהפוך לעוסק מורשה החייב בדיווח חודשי, או ישלם מע”מ על סכום העסקאות שמעל התקרה, אם המחזור החורג הוא חד-פעמי.

העוסק הפטור אינו גובה מע”מ מלקוחותיו ולכן אין הוא רשאי להוציא חשבוניות מס בגין עסקאותיו, ויכול להוציא חשבוניות ו/או קבלות בלבד.

רישום העסק כעוסק פטור הינו צורת ההתאגדות הזולה ביותר מבחינת עלויות תפעול חשבונאיות, אולם לא בהכרח המתאימה עבור העוסק הספציפי.

מה כדאי לדעת על עוסק מורשה?

עוסק מורשה יכול להיות כל אדם שהחליט להיות עצמאי ונרשם ברשויות המס. העוסק מקבל מספר תיק בזמן פתיחת העסק במשרדי מע”מ. לרוב, מספר תעודת הזהות של בעל העסק מהווה את מספר העוסק המורשה שלו וגם את מספר התיק שלו במס הכנסה. 

עוסק מורשה מוציא חשבונית מס.  הוא גובה מע”מ מלקוחותיו, כלומר הוא מוסיף עוד 17% לסכום העסקה (נקרא: מע”מ עסקאות).

עוסק מורשה רשאי לקזז מע”מ בגין תשלומים לספקים (נקרא: מע”מ תשומות).

על העוסק המורשה חלה חובת דיווח תקופתית למע”מ (חודשי או דו חודשי) וכן דיווח שנתי למס הכנסה (דוח שנתי).

העוסק המורשה ממוסה במס הכנסה בהתאם למדרגות מס המופיעות בפקודת מס הכנסה. המיסוי המוטל על עוסק מורשה מחושב כהכנסה אישית וזהה לחישוב הכנסותיו של שכיר, רק שכאן ניתן לקזז הוצאות עסקיות. 

מי שרשום כעוסק מורשה מחוייב אישית לפירעון כל התחייבויות העסק ואין הפרדה בין העסק לבינו ולכן רמת הסיכון המוטלת עליו באופן אישי גבוהה בהשוואה לחברה בע”מ למשל.

 מה כדאי לדעת על חברה בע”מ?

חברה בע”מ הינה אישיות משפטית אשר התאגדה על מנת לבצע פעולות שונות למטרת רווח. חברה בע”מ הינה אישיות עצמאית ונפרדת מבעליה, הנחשבים לבעלי מניות. האחריות המשפטית של החברה בע”מ נתונה בידי החברה עצמה ולא בידי בעליה, הנחשבים לבעלי מניות. פעילות עסקית בצורה של חברה משדרת בדרך כלל תדמית טובה יותר.

הקמת חברה בע”מ דורשת מבעליה לשלם מספר תשלומים כגון אגרת הקמת חברה, אגרה שנתית, תשלום לעורך דין ותשלום לרואה חשבון. עלויות התפעול של חברה בע”מ יקרות יותר מתפעול עוסק מורשה. 

להתאגדות חברה בע”מ יש יתרונות כשהבולט שבהם הוא היתרון של תכנון מס. כעצמאי בעל העסק מחויב לשלם מיסים על כל רווחיו ושיעור המס יכול להגיע ל 45%.

יתרון נוסף ולא פחות חשוב הוא עקרון האישיות הנפרדת והאבחנה בין הבעלים לבין העסק כך שבשונה מעוסק מורשה ומעוסק פטור, לא ניתן בדרך כלל לרדת לנכסיו של הבעלים במקרה של חדלות פירעון.

בחברה בע”מ התהליך הוא קצת מורכב יותר. הבעלים של החברה מקבל משכורת מהחברה ועליה הוא משלם מיסים בתור עובד שכיר. השלב הבא הינו מיסוי החברה (במידה והיא מרוויחה), החברה משלמת מס חברות לאחר שנרשמה כהוצאה משכורתו של הבעלים. שעור מס חברות ב 2018 הינו 23%. כתוצאה מכך ישנו יתרון מיסוי גדול לטובת החברה, הפרש בין מיסוי חברות לבין מיסוי עוסק כעצמאי. 

היתרון יישאר כל עוד לא ימשוך הבעלים של החברה את רווחיו כדיבידנד, אלא ימשיך וישקיע את יתרת העודפים בעסק כגון : רכישת ציוד, השקעות ועוד.

מהם ההבדלים בין סוגי ההתאגדות מבחינה משפטית?

כפי שכבר רמזתי קודם, ההבדל העיקרי בין חברה לשאר ההרכבים הוא עיקרון ההפרדה: הפרדה בין החברה ובין העומד או העומדים בראשה. הבדל זה מתקיים גם כאשר בחברה עובד בעלים יחיד והוא גם הבעלים וגם העובד היחיד. כלומר ניתן לפתוח חברה גם כשמדובר על בעלים יחיד שהוא גם העובד היחידי בעסק! במילים אחרות, ההבדל אינו נעוץ דווקא בהיקף (מחזור, מספר עובדים).

בנוסף, לחברה בע”מ  יש אופציה לסחירות של חברה. עוסק מורשה לא יכול למכור חלקים מתוכו  לעומת זאת  חברה ניתן להנפיק, למכור וכד’.

ההפרדה המשפטית בין בעלי החברה כאנשים פרטיים לבין חברה בע”מ היא הפרדה שבמקרים מסוימים עשויה להיות קריטית. 

למשל, עוסק מורשה או עוסק פטור שחובותיהם בגין העסק הגיעו לסכום של 500,000 ש”ח ואין להם יכולות לפירעון החובות. הנושים יוכלו לנקוט בהליכים לצורך פירעון החובות מנכסי אותם עוסקים למשל: מכירת דירת המגורים שלהם! הסיבה היא כי יש זהות מוחלטת בין העוסק לבין האדם הפרטי.

לעומת זאת, אם אותו עוסק מורשה היה מקים חברה והדירה אינה רשומה על שם החברה, לא יוכלו הנושים (בדרך כלל) להיפרע באמצעות דירת מגוריו. הסיבה היא כי החוב שייך לחברה והדירה שייכת לאדם הפרטי ומדובר באישיות משפטית נפרדת! וזאת למרות שהאדם הפרטי ובעלי החברה זה אותו אחד. הפרדה זו תהיה בתוקף גם אם האדם הוא העובד היחיד בחברה.

חשוב מאד לציין שהפרדה זו תהיה בתוקף רק אם החברה נרשמה כחוק כחברה בע”מ ולא נעברה עבירה פלילית שגרמה לחובות, כמו כן קיימת על החברה להציג את עצמה תמיד כחברה בע”מ כך ידעו

הספקים שלה שהם לא יוכלו לגעת בכסף או בנכסים הפרטיים של הבעלים במקרה והחברה תהיה חדלת פירעון .

חשוב! לכל צורת התאגדות יתרונות וחסרונות וחשוב לקבל החלטה מושכלת המתאימה לאותה נקודת זמן וגם לעתיד.

האמור אינו מהווה תלךיף ליעוץ משפטי!

השארת תגובה