התקשרות עם ספקים- מה צריך לדעת כדי לעשות את זה נכון?

הערה: הכתוב אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ו/או התייעצות עם מורה הוראה

כבעלי עסק אםת צצורכים מוצרים מספקים שונים. כל התקשרות עם ספק היא התקשרות משפטית.

לכן, עוד לפני שאתם חושבים על הפן הפיננסי של העסקה עליכם לבחון את האלמנטים המשפטיים של העסקה.

אם לא תבנו את העסקה בצורה משפטית נכונה אתם עלולים למצוא את עצמכם בסיכונים משמעותיים! 

מהו החוק המרכזי ?

ההתקשרות עם הספק הספציפי יכולה לעסוק במספר ענפים משפטיים כאשר הענף העיקרי נקרא “דיני חוזים”.

בישראל דיני החוזים מוגדרים בעיקר בחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג- 1973  ובחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א- 1970.

חוק החוזים עוסק בעיקר באיך נוצר החוזה מבחינה משפטית ואיך צריך להתנהל בתקופה לפני חתימת החוזה- תקופת המשא ומתן. התנהלות לא נכונה יכולה לגרור חיוב בהוצאות ו/או בפיצויים. כך למשל אם בעלת עסק נוהגת בחוסר תום לב בניהול המשא ומתן מול הספק הוא יוכל לתבוע ממנה פיצויים וכמובן להיפך.

החוזה הוא מסמך חשוב ביותר בהתנהלות העסקית ולכן חשוב מאד להקפיד על ניסוחו ולדייק בפרטים!

מה ניתן לעשות במקרה של הפרת חוזה?

חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל”א- 1970 עוסק בעיקר במה קורה במקרה של ביטול חוזה ו/או הפרת החוזה והוא מהווה השלמה לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג- 1973.

בהתאם לחוק זה יש 3 אופציות עיקריות במקרה של הפרת העסקה:

  • ביטול העסקה
  •  דרישה לקיום העסקה (אכיפה)
  •  פיצויים

לפעמים כדאי לבטל את העסקה ולפעמים כדאי יותר לדרוש את אכיפת העסקה. האופציה היעילה תלויה בנסיבות ספציפיות ובתוצאות האפשריות שיתקבלו בכל אופציה.  ניתן גם לדרוש פיצויים על נזקים שנגרמו מאי עמידה בפרטי העסקה. כך למשל, אם ספק הפר התחייבות לספק את הסחורה בזמן מסויים וכתוצאה מכך את נאלצת לקנות את הסחורה מספק אחר ובעלות גבוהה יותר, סביר להניח שתהיי זכאית לפיצוי בגין הנזק שנגרם לך ע”י הספק המפר. אבל אם החוזה נוסח בצורה לא מדוייקת ותאריך האספקה לא הוגדר במדויק, סביר להניח שתאלצי לספוג את הנזק.

במקרה של הפרת חוזה על שני הצדדים לחוזה  לדאוג למה שמכונה “חובת הקטנת הנזק” ובמילים אחרות לנקוט בפעולות שימזערו את הנזקים. חובה זו אינה מאפשרת למי שניזוק לשבת בחיבוק ידיים אלא מחייבת אותו לנקוט בפעולות יזומות בהתאם לסוג העסקה ולהשלכות של הפרת העסקה.

יש אפשרות כבר במסגרת החוזה לציין מהו הפיצוי שיינתן במקרה של הפרה. פיצוי זה מכונה “פיצוי מוסכם” כי הסכמתם עליו מראש. הפיצוי המוסכם צריך להיות כזה התואם את דרישות החוק והפסיקה ולא בכל מקרה של הסכמה על פיצוי יהיה ניתן לדרוש את הפיצוי המוסכם.

יש מקרים שניתן לדרוש פיצויים עוד לפני שהתרחשה הפרה בפועל מאחר ויש נתונים שמהם ניתן להסיק כי החוזה לא יקויים והמוצר לא יסופק. הפרה שכזו מכונה “הפרה צפויה”. למשל, התקשרת עם ספק לאספקת מוצר שזמן הייצור שלו הוא שבועיים ושבוע לפני המועד הנקוב בחוזה עדין חסרים לספק חומרי גלם.

חשוב!

  • חוזה מחייב הוא גם חוזה בע”פ וגם חוזה בהתנהגות ונוהל עסקי יוצר חוזה גם כאשר הדברים מעולם לא סוכמו בכתב.

 

  • במקרים קיצוניים, למרות שקיימת הפרה ונגרם נזק כתוצאה מאותה הפרה, אין זכות לקבלת פיצויים או לדרוש את אכיפה החוזה. מקרה שכזה מכונה “סיכול חוזה”. כך למשל, במקרה של שטפונות בלתי צפויים שגרמו להצפת המחסן של הספק ולהרס הסחורה ולא היה ניתן לשער מראש כי הנזק יתרחש, סביר להניח כי הספק לא יצטרך לשלם פיצויים ולא יחוייב לקיים את החוזה.

רוצים להיות מוגנים? השאירו פרטים ועו”ד אסתי וייסלר תיצור עימכם קשר בהקדם

הערה: הכתוב אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ו/או התייעצות עם מורה הוראה