דמי לידה ליולדת בקורונה

האם יולדת בקורונה לפני 1.1.21  זכאית לדמי לידה?

לכאורה מדובר בשאלה תמוהה, נכון? ככה גם אני חשבתי עד שהוצפתי בזרם של פניות מנשים

שילדו בקורונה והופתעו לגלות כי העובדה ששהו בחל"ת מנוצלת לרעה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

מתברר שבאופן מקומם דמי לידה ליולדת בקורונה מוטלים בספק. למה? בסוף הקריאה תבינו.

ילדת בתקופת הקורונה ולפני 1.1.21 – האם זכויותיך שמורות?

תקופת הקורונה היא תקופה מאתגרת מכל הבחינות. שכירים ומעסיקים מוצאים את עצמם בצמתים שמעולם לא תכננו להיות בהם. מי מאיתנו צפה למשל את גל ההוצאה לחל"ת? מי מאיתנו דמיין את פינוי החולים למלוניות?

התופעות החדשות לא מניחות לאנשי המקצוע. כעורכת דין המייצגת גם פרטיים וגם עסקיים אני עסוקה ללא הרף במתן פתרונות ולא פחות מכך בהנגשת ידע לאזרחים.

ידע הוא כידוע כוח ובמקרה הנוכחי מדובר גם בלא מעט כסף.

כבר בפתח הדברים אציין כי פוסט זה נכתב עם הרבה כאב תסכול ואפילו כעס כי לצערי הרב יתכן שמה שאכתוב ירגיז לא מעט נשים לפני לידה ואחריה.

אז למה אני בכל זאת כותבת? כי זה חלק מהתרומה שלי לקהילה ומהמאמצים שלי לחשוף את העוול שנעשה ליולדות בקורונה.

אז על מה אני מדברת?

ממקרים שהגיעו אלי למדתי שיולדת שבחלק מתקופת ההריון היתה בחל"ת לא זכאי לדמי לידה מלאים ויהיו מקרים שהיא גם לא תקבל דמי לידה בכלל. יש גם מקרים שישללו דמי לידה גם בלידה הבאה.

ייצוג בטוח עוד לפני הצעד הראשון

איך זה קורה?

מי שבדק את פרסומי המוסד לביטוח לאומי הבין כי הריונית שהוצאה לחל"ת ההוצאה לחל"ת לא תפגע בזכותה לדמי לידה. המוסד לביטוח לאומי טרח לציין זאת כחול על גבי לבן באתר שלו.

אבל למעשה מדובר לטעמי בחוסר שקיפות וזאת בלשון המעטה. ולמה?

כי המוסד לביטוח לאומי לא טרח לציין באותו פרסום כי דמי הלידה לא יפגעו רק בתנאים מסויימים. כך למשל, נדרש שליולדת יהיו  מספיק חודשים של תקופת אכשרה למרות ההוצאה לחל"ת. אמנם, המוסד לביטוח לאומי טרח להדגיש כי חודשיים ראשונים של החל"ת ילקחו בחשבון לחישוב תקופת האכשרה אבל ממקרים שאני מטפלת בהם מתברר שזה לא תמיד נכון!!!

נקודות קריטיות שצריך לדעת

הריונית שהוצאה לחל"ת ויולדת לפני 1.1.21  חייבת לשים לב לפחות לשתי נקודות קריטיות:

  1. רק חודשיים ראשונים של חל"ת נחשבים לתקופת אכשרה
  2. הריונית שהיתה בחל"ת עד הלידה- חודשיים חל"ת לא ילקחו בחשבון כתקופת אכשרה.

אני בטוחה שאתם מרימים גבה ולא מבינים איך זה יכול להיות.

אז הנה נקודה קריטית מס 3:

  1. תקופת האכשרה נספרת ממה שמכונה "היום הקובע". היום הקובע הוא היום שבו ההריונית הפסיקה לעבוד.

במקרה של הריונית שהוצאה  לחלת ולא חזרה לעבוד לפני הלידה, יום ההוצאה לחל"ת הוא "היום הקובע". במקרה שכזה קורים 2 דברים:

  1. המוסד לביטוח לאומי אינו מתחשב בחודשיים הראשונים של החל"ת.
  2. מונים את תקופת האכשרה מהיום הקובע ואחורה.

ייצוג בטוח עוד לפני הצעד הראשון

מה המשמעות בפועל?

המשמעות היא שהיולדת צריכה 10 תלושים מיום ההוצאה לחל"ת ואחורה ובתנאי שהם בתוך 14 חודשים מיום הפסקת העבודה

או 15 תלושים מיום ההוצאה לחל"ת ואחורה ובתנאי שלא חלפו 22 מיום הפסקת העבודה.

מה קורה אם אין מספיק תלושים?

יש מקרים שחוסר בתלושים יביא לזכאות לדמי לידה חלקיים אבל יש מקרים שהיולדת תפסיד לחלוטין את זכותה לדמי לידה!

נקודה נוספת שצריך לתת עליה את הדעת היא שמי שנכנסה להריון בהיותה בחל"ת עלולה להפסיק דמי לידה לחלוטין.

האמור אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי והשימוש בו הינו באחריות המשתמש

השארת תגובה